מאמרים
מאמרים
עברית
איטי זה המהיר החדש | ד״ר אורית פרנפס
האטה היא מילה טעונה. יש את אלה שמחוברים מאד לאיכויות של ההאטה ויש את החוששים מההאטה ומזהירים מפניה. או שלא מאמינים שבכלל אפשר בעולם שלנו.
אם נלמד לאט, לאן נגיע? מה נספיק? מה נשיג? איפה נמצא את עצמינו בעוד כמה שנים לעומת כל המהירים? זהו מאמר ששובר כמה מיתוסים לגבי מהירות, איטיות וקצב.
פחות זה יותר | מיקה דפני
מאמר במגזין 'אדם עולם', שמאפשר מבט-על ממוקד על מהלך ההאטה בחינוך - למה להאט בחינוך מנקודת מבט נרטיבית וכן עקרונות מרכזיים שעלו במפגשי פורום האטה בחינוך.
ללמוד לאט | ד"ר אורית פרנפס
הקצב המהיר והעומס הכבד עומדים בסתירה לאופן שבו מתרחשת למידה טבעית, מהנה ומונעת מסקרנות ומעניין. כשלמידה נתפסת ככיבוש יעד גדול ועמוס במהירות וביעילות, היא במקרים רבים הופכת למשעממת, סיזיפית, ומקור לחרדות. הלמידה המהירה היא ברוב המקרים שטחית, וחומר הלימוד לא מקושר למבני העומק אצל הלומד.
אחד המענים למצב שתואר כאן הוא האטה. האטה צריכה להיות כזו שתאפשר ללומד להיות פעיל באינטראקציות, בהתנסויות, ובבניית המבנים הפנימיים כחלק ממי שהוא. המאמר מציע מספר נקודות קונקרטיות להאטה בלמידה.
כשזלדה כתבה על קדושת ההוראה | מיקה דפני
"אחרי הרבה, הרבה שנים נשכח בוודאי את 'הדברים החשובים' ונזכור אולי רק את הניחוח הדבשי הדק של ענף פורח, שהיה פעם ביום גשם בכיתתנו" (זלדה).
זלדה המשוררת היא גם המורה זלדה. זהותה כמחנכת-מורה מוכרת מעדותו של תלמידה, עמוס עוז, בספרו "סיפור על אהבה וחושך", כמו גם בסרט "אישה פשוטה". בספר "ציפור אחוזת קסם", שיצא לאור ב-2014 לרגל שנת השלושים למותה של זלדה, נאספו מלבד שירים גם מבחר רישומים, ציורים, סיפורים, מכתבים, אגדות וגם אוצר ספרותי, חינוכי ואנושי – רשימות מתקופת עבודתה כמורה. אלה מנותחות במאמר דרך משקפי החינוך האיטי, על ההיבטים והעקרונות השונים שלו, ומזכירות לכולנו את לב ליבו של חינוך מזין, איכותי, נוכח ועמוק.
האטה בחינוך | מגזין סקופ מספר 8 של אגף מו"פ
מגזין קצר וחדשני בתחום החינוך שיוצא אחת לשבוע מבית אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות במשרד החינוך. הגיליון השמיני של סקופ הוקדש להאטה בחינוך והתארחה בו ד"ר ענת שפירא לביא כמומחית תוכן אורחת המייעצת לצוות העורכים. המגזין כולל מגוון חומרים לקריאה קצרה וממוקדת שמאפשרת חשיפה לזירת התוכן החדשה, השראה, תיאוריה, הכרות עם מומחים ושטיח אדום אל חינוך אטי בישראל
מודל השבלול | ד"ר ענת שפירא לביא
בית הספר הירוק (Den Grønne Friskole) בקופנהגן, דנמרק, פיתח מודל המבוסס על התבוננות בלמידה טבעית של ילדים, ונתן לו את השם המסקרן Snail Based Learning (למידה מבוססת שבלול!). ביה”ס מקדם יצירתיות ומעורבות אישית באמצעות למידה מבוססת פרויקטים (PBL) ופתרון בעיות אותנטיות מהחיים. מלאכות כגון אריגה, סריגה, בנייה, נגרות ועוד, מוערכות בו לא פחות מהתחומים העיוניים-אקדמיים. אז מהו מודל השבלול?
המורה האיטי: ההוראה של העתיד עוברת לקצב חדש | מיקה דפני
כשמצמצמים את טביעת הרגל החינוכית – בעצם מגדילים אותה. איך נוכל להפוך ממורים למלווי למידה ולמה זה קשור לתנועה האקולוגית ולתנועת ההאטה? מיקה דפני מסבירה
דומינו, מינימליזם והאטה בחינוך | ד"ר ענת שפירא לביא
האטה היא לא עניין של מהירות, אלא של איכות… כך סיפר לנו דני לסרי. בעקבות האמירה הזו –
מאמר שעושה קצת סדר במחשבות על החיבור בין מינימליזם והאטה, לבין חינוך. שמונה עקרונות מתובלים בדוגמאות וגם במשחקים.
על תנועת ההאטה | עמית נויפלד
בכתבת שער מאפריל 1991 דיווח טיים מגזין על הכמיהה ההולכת וגוברת בקרב אנשי מקצוע מצליחים לשוב ל״חיים הפשוטים״. בסקר, שנערך בשיתוף עם סי-אן-אן, 69% מהנשאלים אמרו שהיו רוצים להאט את הקצב ולחיות חיים רגועים יותר, ושיעור מדהים של 89% דיווחו שהיו רוצים לבלות יותר זמן עם משפחתם. קצת יותר משני עשורים אחר כך, בשנת 2014, ערך מכון איפסוס מורי סקר בקרב 16,000 נשאלים בעשרים מדינות מפותחות, ומצא כי קצת יותר ממחציתם היו רוצים להאט את קצב חייהם.
אנגלית
It's Time to Start the Slow School Movement
מאמר של הולט מ 2002, הקורא לייסוד תנועה לבתי-ספר איטיים. הולט הוא המוביל של תנועת חינוך איטי באנגליה.
פרופסור איטי עשוי להציע חינוך מזין יותר | ברברה סיברג ומגי ברג, מתוך פורטל מס”ע
המאמר מציע שינויים בהוראה האוניברסיטאית באופן שיאט את ההוראה ויעמיק את ההעמקה והמחקר. עקרונות החינוך האטי המוצגים במאמר רלוונטיים גם למסגרות חינוכיות אחרות, שאינן מסגרות השכלה גבוהה.
"...הוראה איטית אינה כרוכה בהורדת סטנדרטים, חלילה, אלא בצמצום הסחת הדעת הכללית, המתמדת, כדי לאפשר למורה להתמקד בתלמידים ובנושאי העניין והמחקר שלהם ושלו. למעשה, ההוראה האיטית מהווה דרך התנגדות ללחץ הכללי להפוך את הידע לסחיר, לרווחי במובן האישי. התנגדות זאת לאינדיבידואליזציה התחרותית של האקדמיה תוביל גם להחזרת הסולידריות בין העמיתים ולהפיכת הידע למשותף יותר, לרחב יותר, לשקוף יותר…"
A Vision of Slow Education
הכותבת, מרים טנטי ערכה מחקר שחוקר כיצד בדיוק "לאט" ייראה בתחום החינוך, ומהם היתרונות של חינוך איטי.
המחקר חושף את המהות של "האטה" בחינוך כמורכבת מהאלמנטים הבאים: טיפוח הלך רוח איטי, גילוי הזמן הטבעי, הערכת תהליכיות בלמידה, טיפוח קשר וחיבור, ואימוץ טכנולוגיות מאטות.
Education Researchers Call for “Slow Schools” Movement
בתי ספר באוסטרליה מתמודדים עם האצה שנובעת מדרישה לשיפור מהיר בתוצאות, על חשבון שיפור ארוך טווח שמתייחס גם לשכבות מוחלשות, וגם לתהליכים של למידה מעמיקה ומשמעותית. התנועה להאטה בחינוך גורסת שבתי-ספר צריכים לספק לתלמידים זמן למעורבות בלמידה מעמיקה, סקרנות ורפלקציה. ספרו של כהנמן - לחשוב מהר ולאט, מתאר שתי מערכות חשיבה - מערכת 1 מתייחסת לתהליכים תת-מודעים ואוטומטיים וכן תגובות רגשיות ואינטואיציות. מערכת 2 מוגדרת כ"איטית", מתואמת יותר ומודעת. זה מגלה את הצורך לאפשר לשתי המערכות לפעול. בפרט, לחץ לתשובות מהירות יכול להוביל לחשיבה שנשענת על מה שכבר ידוע.
Slow Schools and Slow Education – Connecting Children to Life
הדמיון בוויכוח בין מזון מהיר לאיטי והוויכוח בין בתי-ספר מהירים ואיטיים הוא מובן מאליו. בתי ספר מהירים, כמו מזון מהיר לא נותנים דעתם על התהליך, ההכנה והקשרים. הם עוסקים רק בסטנדרטיזציה של התוצאה הסופי שבמקרה הזה הוא תוצאות מבחני הסטנדרטיזציה, ובמקרה של אוכל זה ההמבורגר הסטנדרטי שנראה בדיוק כמו כל האחרים.
המאמר מתייחס להיבטים שונים ודרכים שונות להתייחס לחינוך איטי ובתי-ספר איטיים.
The Importance of Free Time for Students
על מעלותיו השונות של "זמן פנוי" במהלך הלימודים. תפיסה של בית-ספר פרוגרסיבי בארצות-הברית